פסק-דין בתיק ת"א 22402-06

מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

1.         בפניי תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום  25/11/04 (להלן: "התאונה").

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") אולם חלוקים הם באשר לפריטי הנזק וגובהם.

3.         התובע, יליד 12/06/51, בן 60 כיום, נפגע עת היה בן כ-53, כתוצאה מהתאונה בראשו ובגפיו ואושפז בבית החולים רמב"ם מיום 25/11/04 ועד ליום 13/12/04. לאחר מכן הועבר התובע להמשך שיקום בבית החולים לוינשטיין עד ליום 15/02/05. לאחר שחרורו מהשיקום המשיך התובע בטיפולים בין היתר במסגרת קופת החולים ובתי החולים עד ששב לעבודתו ביום 01/08/05.

4.         בלא כל קשר לתאונה, סובל התובע מאפילפסיה GRAND MAL שהתפרצה כשהיה בן 13 ואף עבר ניתוח במוחו בשנת 1995. בגין כך נקבעה לתובע נכות כללית במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בשיעור של 100%, עובר לתאונה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים ושמעתי את העדויות, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעים לפצות את התובע בסכומים אשר יפורטו להלן.

דיון:

נכות רפואית:

6.         בסוגיית הנכות הרפואית הגיעו הצדדים להסכמות באשר לחלק מן הפגיעות וביחס ליתר, מונו מומחים רפואיים על ידי בית המשפט.

7.         הנכויות שנקבעו על ידי מומחי בית המשפט הינן כדלקמן:

א.         בתחום הנוירולוגי מונה מומחה בית משפט, ד"ר וולר, אשר קבע כי לתובע פגיעה קוגניטיבית בשיעור של 20% כאשר יש לייחס רק מחציתה, 10%, לתאונה. כמו כן קבע המומחה נכות בשיעור 5% בגין חוסר עצם בגולגולת משמאל אשר נובעת מהתאונה.

ב.         בתחום הנפשי מונה מומחה בית משפט, הפסיכיאטר ד"ר אור, שקבע כי לתובע פגיעה נפשית בשיעור של 10% כאשר אך מחציתה, 5%, הינה כתוצאה מהתאונה.

8.         ביחס לפגיעות הנוספות הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן ביחס לפגיעה האורטופדית, שבר באצבעו של התובע, תעמוד נכותו הרפואית על 5% בגין וכן הוסכם על נכות רפואית אורולוגית בשיעור 5% (ראה פרוטוקול הדיון מיום 01/06/08).

9.         לנוכח האמור לעיל, הרי שנכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור 26.7%.

רכיבי הנזק:

הפסד השתכרות לעבר:

10.        לטענת התובע שכרו הממוצע של התובע בשלושת החודשים אשר קדמו לתאונה הינו בסך של 1,856 ש"ח וכי נעדר מעבודתו משך שמונה חודשים. לפיכך הפסד השתכרותו הנטען, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופה ובקיזוז דמי הפגיעה אשר השתלמו לידיו הינם בסך 16,374 ש"ח.

11.        לטענת הנתבעים שכרו הממוצע של התובע בשלושת החודשים אשר קדמו לתאונה הינו בסך של 1,176 ש"ח. התובע נעדר מעבודתו משך שמונה חודשים ועל כן ההפסד הינו בסך 10,000 ש"ח.

12.        מעיון בתלושי השכר אשר צורפו לתצהירו של התובע (נספח ז' למוצג ת/5) עולה כי שכרו הממוצע של התובע בשלושת החודשים אשר קדמו לתאונה, בניכוי תוספת ההבראה, הינו בסך 1,312 ש"ח. סך ההפסד לשמונת החודשים בהם נעדר התובע מעבודתו הינו 14,980 ש"ח.